מותר ואסור באחזקת סכין

מהם סכין ואולר?

סכין

אולר שננעל או מעל 10 ס"מ.

"סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;

אולר

"אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;

האם סכין הינה חפץ אסור?

בעקרון כן.

11.א1. (א)בסעיף זה –

"חפץ אסור" – כל אחד מאלה:

(1)כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949;

(2)חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;

(3)סכין ואולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכל נשק קר אחר;

(4)חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

(5)מכלול האמצעים הכימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, לרבות חזיזים;

(6)חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווה עבירה;

סכין היא נשק:

"נשק" – כל אחד מאלה:

(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה;

(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;

(4) סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(5) כלי נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;

איפה מותר להחזיק סכין?

אחזקת סכין בבית

מותר להחזיק סכין בבית ללא הגבלה, גודל, סוג.

המגבלות מוטלות על אחזקת סכין מחוץ לבית.

אחזקת סכין מחוץ לבית

אסור להחזיק סכין במקום ציבורי הואיל והיא מהווה "חפץ אסור".

מותר להחזיק סכין ברחוב במגבלות:

186. (א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם.

כלומר מי שמחזיק סכין (מעל 10 ס"מ או שיש לו להב ננעל (כמעט כל האולרים היום)) חייב להוכיח כי החזיקם למטרה כשרה.

אסור להחזיק סכין בכלל במוסדות חינוך (בתי ספר וכדומה).

חיפוש תפישה ומעצר

חיפוש

מותר לשומרים במקומות ציבוריים לחפש:

6א. (א) בסעיף זה -

"חיפוש על גוף האדם" - כהגדרתו בפקודת החיפוש;

"כלי נשק" - כלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש"ט- 1949, חומר נפץ כמשמעותו בחוק חומרי נפץ, תשי"ד- 1954, וסכין כהגדרתו בסעיף 184 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, או נשק אחר;

מותר לשוטר, מאבטח, חייל מוסמך לחפש:

(ב) היה לשוטר, לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה.

חיפוש ותפיסה

מותר לתפוס לשוטר איש מכס ושומר ולהחרים:

(2)(א)נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;

עיכוב ומעצר

מותר לעכב:

6. (א) בסעיף זה "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי.

(ב) היה לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.

(ג) היה לחייל מוסמך חשד סביר שאדם עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר.

(ד) על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש.

(ה) סירב אדם כאמור לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו.

(ו) אין בהוראות סעיף זה וסעיפים 4 ו-5 כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

מותר לעצור:

(ב)אדם כאמור בפסקת-משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).

וגם בתחנת גבול:

184. (א) היה לשוטר או לפקיד-מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט–1969; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו.

מכירת סכינים

מותרת רק למטרת כשרות:

185. הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו - מאסר שבע שנים.

185א. (א) בעל עסק או מי שעובד בעסק לא ימכור אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שבע שנים.

(ב) לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו; לא הציג האדם תעודה כאמור, לא יימכרו לו האגרופן או הסכין.

(ג) בעל עסק המוכר אגרופנים או סכינים, יציג במקום בולט בעסקו הודעה, בצורה שיקבע השר לביטחון הפנים, המפרטת את הוראות סעיף זה; הוראה זו לא תחול על עסק המוכר סכינים לצורכי בית בלבד.

(ד) מי שלא קיים את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון שניתן לו לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח–1968, והוראות החוק האמור יחולו עליו.

יש חובה להחזיק שלט במקום:

1. בהודעה כאמור בסעיף 185א(ג) לחוק, יתקיימו כל אלה:

(1)היא תהיה בשלט שמידותיו 50X 40 ס"מ (להלן — השלט);

(2)השלט יהיה עשוי חומר קשיח, למעט קרטון;

(3)רקע השלט יהיה לבן והאותיות בצבע שחור;

(4)נוסח ההודעה יהיה כמפורט בתוספת וגודל האותיות בכותרת ההודעה ובשורה הראשונה בה יהיה 2.5 X2.5 ס"מ וביתר ההודעה 1 X1 ס"מ;

(5)השלט ייקבע בגובה שלא יפחת מ-1.90 מטרים ולא יעלה על 2.20 מטרים מן הרצפה;

(6)סמוך לשלט יותקן אמצעי תאורה שיאיר את תוכן ההודעה שבשלט.

מסקנות

אם תחזיקו ברחוב סכין כהגדרתה בחוק (להב ננעל או מעל 10 ס"מ), תהיו חשופים לחיפוש, תפיסה, עיכוב או מעצר.

אם תחזיקו אולר, להב ללא ננעל ועד 10 ס"מ, פוטנציאל הסכנה כי יקרו להם דברים לא נעימים יורד מאוד.

אחזקת סכין במקומות ציבור ואחזקת אולר במוסדות חינוך אסורות לחלוטין.

המידע הנמסר במסמך זה הינו מידע כללי ואינפורמטיבי בלבד. זכויות היוצרים שמורה לעו"ד יעבץ, או לאתר "סכינים למבינים" (לפי העניין), ואין לעשות שימוש בחוקים ובתקנות אלה אלא לשימוש אישי ולצפייה בלבד. הגלישה באתר האינטרנט מהווה הסכמה לאמור בתנאי השימושבאתר כפי שהם וכפי שיעודכנו מעת לעת. המידע והייעוץ הניתנים באתר ובמסמך זה, ככל שניתנים, נועדו לשם הרחבת הידע של המשתמשים, ביחס לזכויותיהם, ואינם יכולים לשמשכבסיס לקבלת החלטות בעניינים פרטניים או אישיים ו/או כבסיס לקבלת החלטות אופרטיביות או ניהול כל הליך משפטי או אחר. נקיטת החלטות ללא יעוץ משפטי פרטני והולם, אינה אחראית, וכל הפועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. אין להציג מידע זה ו/או תשובות הניתנות במסגרת אתראינטרנט זה, בפני כל גוף חיצוני ואין להסתמך עליהם לכל צורך אחר החורג ממטרת המסמך כאמור.

חקיקה רלוונטית מצורפת:

שימו לב יש חקיקה חדשה משנת 2005.

חוק העונשין, תשל"ז-1977

סימן ט.

. לענין סימן זה -

"סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;

"משקה משכר" - כמשמעותו בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח–1968.

186. (א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.

(ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השניה לענין סעיף קטן (ב).

187. ו-188. (בוטלו).

תקנות העונשין (הצגת הודעה על איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין), תש"ס–2000

בתוקף סמכותי לפי סעיף 185א(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977 (להלן — החוק), אני מתקין תקנות אלה:

1. בהודעה כאמור בסעיף 185א(ג) לחוק, יתקיימו כל אלה:

(1)היא תהיה בשלט שמידותיו 50X 40 ס"מ (להלן — השלט);

(2)השלט יהיה עשוי חומר קשיח, למעט קרטון;

(3)רקע השלט יהיה לבן והאותיות בצבע שחור;

(5)השלט ייקבע בגובה שלא יפחת מ-1.90 מטרים ולא יעלה על 2.20 מטרים מן הרצפה;

(6)סמוך לשלט יותקן אמצעי תאורה שיאיר את תוכן ההודעה שבשלט.

תוספת

(תקנה 1(4))

"הודעה

מכירה של אגרופן או סכין למי שטרם שמלאו לו 18 שנים — אסורה.

א. לפי סעיף 185א לחוק העונשין, תשל"ז–1977, אסורה בבית עסק מכירה לקטין של אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית.

ב. בעל עסק או מי שעובד בעסק רשאי לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה אפשר לוודא את גילו; לא הציג האדם תעודה כאמור, לא יימכרו לו האגרופן או הסכין."

כ"ד באייר תש"ס (29 במאי 2000)שלמה בן עמי

השר לביטחון הפנים

חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962

11.א1. (א)בסעיף זה –

"חפץ אסור" – כל אחד מאלה:

(1)כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949;

(2)חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;

(3)סכין ואולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכל נשק קר אחר;

(4)חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

(5)מכלול האמצעים הכימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, לרבות חזיזים;

(6)חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווה עבירה;

(7)חפץ שקבע השר לביטחון הפנים בתוספת השניה;

(8)כל חפץ, לרבות בעל חיים, שלדעת קצין משטרה שהוסמך לכך על ידי המפקח הכללי של המשטרה (בסעיף זה – הקצין המוסמך), יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, והודעה על כך הוצגה באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע או שהודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע (בסעיף זה – חפץ אסור מוכרז).

(ב) השר לביטחון הפנים רשאי, בצו, לקבוע בתוספת השניה חפץ אסור נוסף על רשימת החפצים האסורים המוגדרים בסעיף קטן (א)(1) עד (6).

(ג)המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ אסור כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1) עד (6), דינו – מאסר חמש שנים.

(ד)המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ המפורט בתוספת השניה או חפץ אסור מוכרז, דינו – מאסר שנתיים.

(ה) הקצין המוסמך רשאי להתיר את הכנסתו של חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט; התיר כאמור, והוצגה הודעה על התרת החפץ האסור באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע, או הודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע, לא יחולו לגבי אותו חפת אסור הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין.

חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961

6א. (א) בסעיף זה -

"חיפוש על גוף האדם" - כהגדרתו בפקודת החיפוש;

"פקודת החיפוש" - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969;

"קצין מוסמך" - קצין משטרה שהסמיך לכך המפקח הכללי של המשטרה או קצין צבא הגנה לישראל שהסמיך לכך ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

"שומר" - מי שמבצע שמירה על היישוב שלגביו נתן השר לביטחון הפנים צו כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כשהוא מבצע אחד מאלה:

(1)מבצע חובת שמירה לפי חוק זה;

(2)מבצע שמירה על היישוב על פי חוק עזר של רשות מקומית המסדיר שירותי שמירה שלא על פי חוק זה.

(ב) (1)השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע בצו כי לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה ברשות מקומית שעליה הוטל צו שמירה יהיו לשומר הסמכויות המפורטות לפי סעיף זה;

(2)קבע השר לביטחון הפנים צו כאמור בפסקה (1) לענין רשות מקומית מסוימת ואישר קצין מוסמך כי התקיימו בשומר שבאותה רשות מקומית התנאים שלהלן, יהיו נתונות לשומר הסמכויות המפורטות בסעיפים קטנים (ג) עד (ה):

(א)הוא בעל רישיון לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי היריה, תש"ט- 1949, או בעל תעודת הרשאה לפי החוק האמור;

(ב)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לשומר לפי חוק זה, על פי אמות המידה שנקבעו על ידי קצין מוסמך.

(ג)לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה, רשאי השומר:

(1)לדרוש מאדם הנכנס לתחומה של רשות מקומית, למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי כל דין;

(2)לערוך חיפוש בכליו של אדם וברכבו בעת כניסתם לתחומה של הרשות המקומית;

(3)להשתמש בסמכויות האמורות בפסקאות (1) ו- (2) וכן לערוך חיפוש על פני גופו של אדם, בעת הימצאותו בתחומה של הרשות המקומית, אם היה לשומר חשד שהאדם נושא עמו שלא כדין כלי נשק;

(4)לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם למשטרה ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי לפקודת החיפוש.

(ד)חיפוש על פני גופו של אדם הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.

(ה) (1)סירב אדם לדרישת הזדהות או לעריכת חיפוש לפי סעיף זה, רשאי שומר למנוע מאדם או מרכב את הכניסה לתחומה של הרשות המקומית, ואם היה לו חשד כי האדם נושא שלא כדין כלי נשק, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר וכן לערוך את החיפוש על אף הסירוב;

(2)על עיכוב לפי סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו- 1996, והוראות סעיף 44 לפקודת החיפוש;

(3)סירב החשוד לעיכוב, רשאי השומר להשתמש בכוח סביר לצורך העיכוב עד לבואו של שוטר.

(ו)שומר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד, באופן גלוי לעין, תג המזהה אותו ואת תפקידו והוא נושא עמו תעודה חתומה בידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יראה על פי דרישה.

(ז)מצא קצין מוסמך כי שומר עשה שימוש שלא כדין בסמכויותיו או מצא שלא התקיים בו עוד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2), רשאי הוא, לאחר שנתן לשומר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל או להתלות את השימוש בסמכויות כאמור בסעיף זה וליטול ממנו את תעודתו.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996

(2)אחרי סעיף 2(ב) יבוא:

"(ג) לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, רשאי בעל סמכות לפי סעיף קטן (ב) לעכב אדם כאמור בסעיפים 67 ו-71 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; סירב האדם לעיכוב או לחיפוש ויש חשד שאותו אדם נושא אתו שלא כדין סכין, כלי יריה או חומר נפץ, רשאי הוא לעצרו ויחולו החובות החלות על שוטר המבצע מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, וכן סעיף 44 לפקודה."

פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971

79. כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה , רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:

(1)(א)כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;

(ב)מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996

....

18. בפקודת המכס [נוסח חדש] —

(1) במקום סעיף 184 יבוא:

"עיכוב חשוד וחיפוש על גופו

(ב) היה לפקיד-מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב.

(ג) חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה — חיפוש בגוף החשוד), תשנ"ו– 1996.

20. בחוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), תשכ"ט–1969, בסעיף 2(א)(1) ו-(4), במקום "בכליו או בגופו של אדם" יבוא "על גופו של אדם כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט–1969".

....

חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005

נוסח מלא, מחליף את חוק סמכויות שעת חירום

1. שימוש בסמכויות לפי חוק זה, יהא לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת ומפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו.

2. בחוק זה –

"חוק כלי היריה" – חוק כלי היריה, התש"ט-1949;

"חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"חייל מוסמך" – חייל שהוסמך לפי סעיף 9 לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק זה;

"כלי שיט" – כל כלי או מיתקן העשוי לשוט;

"כלי תחבורה" – רכב, רכב ציבורי וכלי שיט;

"מאבטח" – מי שהוסמך לפי סעיף 7 לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור לפי חוק זה;

"נקודת בדיקה" – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996;

"נמל" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, וכן כל מקום המשמש לטעינה של טובין על כלי שיט, לפריקתם ממנו, להעלאת נוסעים על כלי שיט או להורדתם ממנו;

"נשק" – כל אחד מאלה:

(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;

(4) סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(5) כלי נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;

"עובד ציבור" – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין;

"פקודת החיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

"קצין מוסמך" – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה לענין חוק זה, ולענין נקודת בדיקה – יכול שיהא גם עובד ציבור בכיר שהסמיך לענין זה שר הביטחון או קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה שהסמיך ראש המטה הכללי;

"רכב", "רכב ציבורי" – כהגדרתם בפקודת התעבורה;

"השר" – השר לביטחון הפנים.

3. (א) לשם שמירה על ביטחון הציבור רשאי שוטר, חייל מוסמך או מאבטח, לערוך חיפוש בלא צו של שופט כמפורט להלן:

(1) על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען, בטובין אחרים – בעת כניסה לנמל, לבנין או למרום מגודר;

(2) על גופו של אדם, בכלי תחבורה, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לאחד מהמקומות המפורטים בפסקה זו או בעת הימצאותם בהם:

(א) תחנת הסעה לרכב ציבורי;

(ב) תחנת הסעה לחיילים;

(ג) מקום לצורך הסעת חיילים – שקבע ראש אגף מבצעים של צה"ל ושתוחם על ידי סימון או שילוט;

(ד) נקודת בדיקה;

(ה) סביבתם הקרובה של כל אחד מהמקומות המפורטים בפסקה זו;

(3) על גופו של אדם, במטען ובטובין אחרים – בעת כניסה לרכב ציבורי, בעת הימצאות בו או בעת יציאה ממנו.

(ג) (1) חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן בנסיבות הענין לא ינתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.

(2) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.

(ד) בסעיף זה, "חיפוש על גופו של אדם" – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אגיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996.

4. מי שהוסמך לערוך חיפוש לפי חוק זה רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור –

(1) לדרוש מאדם, שיש לו סמכות חיפוש לגביו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;

(2) לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.

5. (א) סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש כאמור לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:

(1) למנוע מאותו אדם כניסה למקום או לרכב הציבורי, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים למקום או לרכב הציבורי או למנוע כניסה של כלי תחבורה למקום, הכל לפי הענין;

(2) להוציא מהמקום את האדם, את המטען או את הטובין האחרים, או להוציא את כלי התחבורה מהמקום – הכל לפי הענין.

(ב) סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי מי שמוסמך לערוך את החיפוש, לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.

6. (א) בסעיף זה "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי.

(ה) סירב אדם כאמור לעיכוב, רשאי מבצע העיכוב להשתמש בכוח סביר כדי לעכבו.

(ו) אין בהוראות סעיף זה וסעיפים 4 ו-5 כדי לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

7. (א) (1) השר רשאי להסמיך אדם בסמכויות הקבועות בחוק זה, אם שוכנע כי הסמכות נחוצה לשם ביצוע פעולות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור במקום מהמקומות המפורטים בסעיף 3(א) שיש לציבור גישה אליהם או שלגביהם יש רגישות מבחינת ביטחון הציבור או ביטחון המדינה; לצורך כך רשאי השר להסמיך אף מי שאינו עובד ציבור; בהסמכה לפי סעיף קטן זה יקבע השר את סוג המקום שבו ניתן למי שהוסמך לפי סעיף זה להפעיל סמכות לפי הוראות סעיף 3.

(2) לגבי נקודת בדיקה, יהיו הסמכויות הנתונות לשר, נתונות גם לשר הביטחון, לפי הענין.

(ב) לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן (א) אלא למי שקצין מוסמך אישר את כשירותו לשמש כמאבטח כאמור בסעיף 8.

(ג) מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו כשהוא עונד באופן גלוי לעין תג המזהה אותו ואת תפקידו, ויש בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה לפי דרישה (בחוק זה – תעודת מאבטח); תוקפה של תעודת מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד מאבטח במקום שנקבע בכתב הסמכתו; השר רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מאבטח לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו.

8. הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;

(2) הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;

(3) נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווג ביטחוני;

(4) הוא בעל רישיון לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, או בעל אישור לפי סעיף 19(ב) לחוק האמור או שהוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי היריה;

(5) אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, להסמיכו כאמור בטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות מפאת עברו הפלילי;

(6) לענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה, אם התקיימו בו גם אלה:

(1) הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך התרבות והספורט על השכלה כללית שוות ערך לכך;

(2) הוא עומד בתנאים נוספים באשר לשירותו הצבאי ובאשר להתאמתו לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה;

(7) (א) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו יעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לענין השימוש בסמכויות אלה; ולענין מאבטח שאינו עובד ציבור בנקודת בדיקה – הוא קיבל הכשרה מתאימה גם לסוג התפקיד שאותו ימלא בנקודת הבדיקה.

(ב) לענין פסקה זו, אישור הקצין המוסמך, לרבות לגבי:

(1) כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לענין עברם הפלילי;

(2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;

(3) אופן מתן ההכשרה, היקפה ומקום נתינתה.

9. (א) קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, שקבע ראש המטה הכללי (בסעיף זה – הקצין המסמיך), רשאי להסמיך חייל בסמכויות לפי חוק זה, למקום מהמקומות המפורטים בסעיף 3(א)(2), וכן למרום אחר שיפורט בהסמכה אם שוכנע כי ההסמכה נחוצה לשם מילוי תפקידו הצבאי של החייל.

(ב) לא תוענק סמכות לפי סעיף קטן (א), אלא לחייל שמפקד משימה בדרגת קצונה, האחראי על הפעלת חיילים במשימות אבטחה ושמירה על ביטחון הציבור, אישר בפני הקצין המסמיך כי הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, לרבות לענין השימוש בסמכויות אלה.

(ג) חייל מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות לפי חוק זה אלא בעת מילוי תפקידו, ואם הוא עונד תג או סימן המעיד על הסמכתו, ושמו מופיע ברשימת חיילים שהוסמכו שתימצא בידי מפקד המשימה, אותה יראה על פי דרישה.

10. (א) לשם שמירה על ביטחון הציבור רשאי השר לקבוע בצו מקומות שבהם יהיה אסור להכניס נשק או לשאתו.

(ב) במקום שנקבע בצו לפי סעיף קטן (א), רשאי מי שמוסמך לערוך חיפוש לפי הוראות חוק זה, לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום, כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא עמו, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר – אם סירב להישמע להוראותיו.

(ג) הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין השר בהתייעצות עם שר הפנים; תקנות ראשונות לענין זה יובאו לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות לאסור הכנסת נשק למקום, על פי כל דין.

11. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

12. חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ"ט-1969 – בטל.

13. בחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996 –

(1) בסעיף 9, במקום ההגדרה "בודק" יבוא:

""בודק" – כל אחד מאלה:

(1) שוטר;

(2) חייל שהוסמך לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור לעשות שימוש בסמכויות כאמור באותו חוק בנקודת בדיקה (בפרק זה – חייל מוסמך);

(3) עובד ציבור כהגדרתו בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, שהוסמך לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה לפי החוק האמור (בפרק זה – עובד ציבור);

(4) אדם שאינו עובד ציבור שהוסמך לשמש כמאבטח בנקודת בדיקה לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (בפרק זה – מאבטח);

"חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005;

"נקודת בדיקה" – מקום שנקבע בצו לפי סעיף 10(א).";

(2) בסעיף 10, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) השר הממונה על נקודת בדיקה או מי שהוא הסמיך לכך, יקבע בנהלים אחראי על נקודת הבדיקה שהוא עובד ציבור, שוטר או חייל מוסמך וכן הסדרים לענין שימוש בסמכויות לפי חוק זה.";

(3) בסעיף 11 –

(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) השר לביטחון פנים או שר הביטחון, לפי הענין, רשאי לקבוע סוגי פעולות המנויות בפסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א), שאותם לא יהיה מוסמך מאבטח לבצע, או שלא יהיה מוסמך לבצעם אלא בפיקוח ובקרה של שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור, המצוי בנקודת הבדיקה.";

(ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) בודק שהוא שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור רשאי, לשם שמירה על ביטחון הציבור או לשם גילוי עבירות, לערוך חיפוש על גופו של אדם הנכנס לישראל מאזור או היוצר מישראל לאזור; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחול הוראות סעיף 3 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור; מאבטח לא יהיה מוסמך לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף קטן זה אלא בפיקוח ובקרה של שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור, המצוי בנקודת הבדיקה.";

(ג) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "היה הבודק מאבטח, יהיה רשאי למנוע מעברו של אותו אדם בנקודת הבדיקה רק באישור בודק שהוא שוטר, חייל מוסמך או עובד ציבור; לשם קבלת אישור כאמור יקרא המאבטח בלא דיחוי לבודק המוסמך להחליט בדבר מניעת המעבר, אשר יחליט בענין בהקדם האפשרי.";

(ד) בסעיף קטן (ה), במקום "לחייל שהוענקה לו סמכות שוטר לפי סעיף 4 לפקודה" יבוא "לבודק שהוא חייל מוסמך או עובד ציבור".

14. בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 –

(1) במקום סעיף 3 יבוא:

"סמכויות ממונה ביטחון

3. (א) לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –

(1) לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);

(2) לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;

(3) סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(4) היה לממונה על ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(5) (א) נאסרה לפי כל דין הכנסת נשק או נשיאתו במקום שבו פועל גוף ציבורי, רשאי ממונה ביטחון לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר – אם סירב להישמע להוראותיו;

(ב) הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שנקבעה לפי סעיף 10(ג) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(6) בסעיף קטן זה, "נשק" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

(ב) בגופים ציבוריים שיקבע השר בצו, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות האמורות בסעיף זה בשינויים המחויבים גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה בעת ליווי כלי רכב או אנשים מחוץ למקום שבו פועל הגוף הציבורי.";

(2) בסעיף 5(ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2) על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 8(7)(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור."

15. תחילתו של חוק זה 45 ימים מיום פרסומו.

16. מי שהוסמך בסמכויות לפי חוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ"ט-1969, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שנה או עד לקבלת תעודת מאבטח לפי הוראות סעיף 7, לפי המוקדם.

אריאל שרון גדעון עזרא

ראש הממשלה השר לביטחון פנים

משה קצב ראובן ריבלין

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

מותר ואסור באחזקת סכין - ריכוז חקיקה ומידע