forge welding
שלומות לכולם
קצת מידע על קצה הסכין אודות forge welding אפשר לראות בקישורית.
לצערי נאלצתי לקצץ באורך הקובץ
בועז
קצת מידע על קצה הסכין אודות forge welding אפשר לראות בקישורית.
לצערי נאלצתי לקצץ באורך הקובץ
בועז
בדיוק זה קצת קשה...
בכל אופן, סדר העבודה הוא בערך כך:
מכינים את החומר ממנו אנו רוצים להכחן את המטיל של פלדת השכבות . במיקרה הזה שלוש יחידות של 52100 שהן פלדה של מיסב וארבע יחידות של פלדה פלמנית 1070, אורך כל יחידה 10 סממ רוחב 2.5 ןעובי כ 3ממ.
מסדרים אותן יפה, תופסים פיק בריתוך שלא תתפזרנה ומרתכים ידית קטנה לנוחות באחיזה,
לאחר מכן מכניסים לתנור (אני עובד עם גז). מוציאים ומפזרים BORAX . חזרה לתנור והחוצה להלחמה, הניצוצות הן הבורקס והחלודה שנוצרת עם החימום - מה שעף וצריך לעוף החוצה מבין השכבות. סוף התהליך הוא מטיל בן שבע שכבות, אם "נמשוך " אותו ונאריך אותו, נחתוך אותו לארבעה חלקים ונחזור על התהליך, נקבל מטיל בן עשרים ושמונה שכבות - וכן הלאה, סך הכל עניין בסיסי שעשו באמצעים פשוטים יותר כבר לפני אלפי שנים.
קלי קלות...
בכל אופן, סדר העבודה הוא בערך כך:
מכינים את החומר ממנו אנו רוצים להכחן את המטיל של פלדת השכבות . במיקרה הזה שלוש יחידות של 52100 שהן פלדה של מיסב וארבע יחידות של פלדה פלמנית 1070, אורך כל יחידה 10 סממ רוחב 2.5 ןעובי כ 3ממ.
מסדרים אותן יפה, תופסים פיק בריתוך שלא תתפזרנה ומרתכים ידית קטנה לנוחות באחיזה,
לאחר מכן מכניסים לתנור (אני עובד עם גז). מוציאים ומפזרים BORAX . חזרה לתנור והחוצה להלחמה, הניצוצות הן הבורקס והחלודה שנוצרת עם החימום - מה שעף וצריך לעוף החוצה מבין השכבות. סוף התהליך הוא מטיל בן שבע שכבות, אם "נמשוך " אותו ונאריך אותו, נחתוך אותו לארבעה חלקים ונחזור על התהליך, נקבל מטיל בן עשרים ושמונה שכבות - וכן הלאה, סך הכל עניין בסיסי שעשו באמצעים פשוטים יותר כבר לפני אלפי שנים.
קלי קלות...
הבורקס הוא בשביל למנוע את התחמצנות המתכת וכך ליצור חיבור טוב יותר.
ברמה המולקולרית- מה שקורה בעת ריתוך נפחים הוא שהחומר מובא לטמפ' שבה האלקטרונים שלו (חלקיקים באטום) נהיים "עצבניים" ומתחילים לזוז בצורה חופשייה הרבה יותר מהצורה בה זזו קודם. השילוב של החום עם המכות החזקות של הפטיש מאפשרות לאלקטרונים "לקפוץ" מפלאח אחד לשני וכך להתחבר. שכבת החמצון לא מאפשרת לאלקטרונים לעבור בחופשיות משטח פני המתכת ולכן צריך חומר שימנע את התחמצנות פני המתכת.
כמו כן, הבורקס מוריד את טמפ' ההתכה של החומר במקצת אבל אני לא יודע אם זה קשור למה שרשמתי קודם.
ברמה המולקולרית- מה שקורה בעת ריתוך נפחים הוא שהחומר מובא לטמפ' שבה האלקטרונים שלו (חלקיקים באטום) נהיים "עצבניים" ומתחילים לזוז בצורה חופשייה הרבה יותר מהצורה בה זזו קודם. השילוב של החום עם המכות החזקות של הפטיש מאפשרות לאלקטרונים "לקפוץ" מפלאח אחד לשני וכך להתחבר. שכבת החמצון לא מאפשרת לאלקטרונים לעבור בחופשיות משטח פני המתכת ולכן צריך חומר שימנע את התחמצנות פני המתכת.
כמו כן, הבורקס מוריד את טמפ' ההתכה של החומר במקצת אבל אני לא יודע אם זה קשור למה שרשמתי קודם.
היפנים לפני שגילו את הבורקס השתמשו בטין שהיו מערבבים כל יצרן והנוסחא שלו,
נפחים באירופה הי משתמשים בחול מחופי הים התיכון, כך גם נפחים בארצינו לפני קום המדינה.
יש בשוק כמה נוסחאות של חמרים משתכים - FLAX בלעז, עם בסיס שונה שאינני מכיר את נוסחתם, יש המוסיפים מלח אמוניה בשיעור של 5 אחוז לבורקס וטוענים להצלחה טובה יותר בהלחמה.
יש המשתמשים בבורקס עם גרדים של ברזל - כך היו מלחימים את הקנים של הרובים שפעלו על אבק שריפה שחור. אצלי זה לא עבד טוב - ההלחמות לא יצאו "נקיות".
בגדול הבורקס עובד טוב, נגיש וזול... ובשימוש אצל מרבית אילו שמייצרים פלדת שכבות
נפחים באירופה הי משתמשים בחול מחופי הים התיכון, כך גם נפחים בארצינו לפני קום המדינה.
יש בשוק כמה נוסחאות של חמרים משתכים - FLAX בלעז, עם בסיס שונה שאינני מכיר את נוסחתם, יש המוסיפים מלח אמוניה בשיעור של 5 אחוז לבורקס וטוענים להצלחה טובה יותר בהלחמה.
יש המשתמשים בבורקס עם גרדים של ברזל - כך היו מלחימים את הקנים של הרובים שפעלו על אבק שריפה שחור. אצלי זה לא עבד טוב - ההלחמות לא יצאו "נקיות".
בגדול הבורקס עובד טוב, נגיש וזול... ובשימוש אצל מרבית אילו שמייצרים פלדת שכבות
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים