שאלה לנפחים בינכם:חישול ומגנטיות.

[ברווז]

בחישול להבנתי משתמשים בקרור מהיר של פלדה חמה כדי לשמור על מבנה מולקולרי שונה ועמיד יותר ממתכת רגילה.
במיגנוט האלקטרונים מתיישרים לכיוון אחד.
האם ניתן לחזק את החישול ע"י מגנט חזק דיו?
הבעייה היחידה שאני רואה לבדיקת הנושא היא שמגנט מפסיק לעבוד טוב (או בכלל במקרים מסויימים)בחום.
ואני ממש לא יודע אם יש קשר בין הדברים או שאני הוזה תאוריות משוגעות
האם ניתן בכלל למגנט פלדה בחום שבו היא ניתנת לעיבוד בנפחייה?
או שאולי ניתן למגנט אותה תוך כדי הקרור?
קולד-סטיל לפי מה שהבנתי משתמשים בשיטת קרור "מיידית" לחישול הסכינים שלהם, הם קוראים לזה "SUB-ZERO QUENCHING" או משהוא כזה. האם בצורה זו ובשלב הזה המיגנוט יעשה משהוא?
אני פשוט סקרן לגבי ההשפעה.
בסוף פשוט תצא סכין מגנטית?
או שמא סכין עמידה יותר?

[רעי]

(כתבתי תגובה ארוכה, אבל החתול מחק אותה תוך כדי הליכה על המקלדת)

המבנה הבסיסי של פלדה פחמנית פשוטה נקרא פרליט- במיקרוסקופ רואים גבישים עם שכבות דקיקות של פריט (ברזל כמעט נקי) וצמנטיט (Fe3C) בכל גביש בחומר. זה נוצר כי כושר המסת הפחמן של הברזל בטמפ' החדר מוגבל, אז הוא נפלט החוצה במהלך הקירור האיטי של הפלדה ממצב מותך.
בטמפ' גבוהה יותר- בפלדות פשוטות מעל 730 מעלות- כושר המסת הפחמן של הברזל עולה, והמבנה הגבישי משתנה למבנה שנקרא אוסטניט. בניגוד למבנה הפרליט (קוביה ממורכזת גוף, שכל היסט קטן של האטום המרכזי בה מאפשר מגנטיזציה) האוסטניט איננו מגנטי כלל (מבנה של קוביה ממורכזת פאה- אין אטום מרכזי!). עד כאן- כשעובדים לאט לאט, מחממים ומקררים בניחותא.
אם ניקח פלדה חמה במצב אוסטניט (ניתן לבדוק זאת בעזרת מגנט) ונקרר אותה מהר מאוד נקבל מבנה חדש, יציב למחצה. המבנה הזה הוא בעל כיווניות (תא היחידה הוא בעל מבנה של תיבה מאורכת), ונפחו הסגולי גדול מעט משל המבנים האחרים. מבנה זה נקרא מרטנזיט, והוא החבר הטוב של אוהבי הסכינים. המבנה הזה קשה בהרבה מהפרליט, אבל גם שביר ממש אם לא מטפלים בו כמו שצריך. לפעמים, בכלל הבדלי הנפח בין המבנים, נוצרים עיוותים ואפילו סדקים או שבר במהלך הקירור המהיר.
התהליך הזה הוא החיסום המפורסם.
על מנת להפוך את האביזר השביר והקשה מאוד שבידינו, שכולו מרטנזיט, לכלי עבודה חסון ועמיד גם בשבר, עלינו לשחרר קצת מאמצים. חימום לטמפ' ביניים של 200-250 מעלות ושהיה בטמפ' כזו במשך כמה דקות עושה נפלאות: בטמפ' זו האזורים המאומצים "מסתדרים נוח יותר", הפריכות יורדת והחוזק עולה. הקשיות יורדת אולי, אבל ממש במעט.
המרטנזיט נוצר רק בקירור מהיר מאוד, ובמקרים רבים הוא נוצר רק על פני השטח המתקררים מהר, ולא בעומק החומר המתקרר לאט. חיסום בקירור עמוק מאפשר להגיע לעומק חיסום גדול יותר גם בפלדות פשוטות.
ולשאלתך: המיגנוט, כמו שכבר הבנת, לא רלוונטי במבנה האוסטניט החם. במהלך הקירור תוכל למגנט את הלהב המתקרר, אבל המבנה שיתקבל יהיה אותו המרטנזיט (או אם אתה מקרר לאט-פרליט), רק עם "דומיינים" או אזורים מגנטיים מכוונים לאותו הכיוון. אני לא משוכנע שתהיה למיגנוט השפעה על התכונות המכניות, מה שבטוח- זה יהיה סכין מעצבן, שמושך פריטים ברזליים ונדבק למקררים...

[ברווז]

רוב תודות.
ודש לחתול...

[רונן]

לא ידעתי שיש כאלה חתולים אצלנו

[yaron_iron]

אהבתי את התשובה של רעי מאוד ממצה
דרך אגב האם משהו ראה את הסרט 300?
אני מליץ עליו בחום התסריט לא כל כך אבל הנשקים והסצנות
כל סצנה אפשר להקפיא ולהוציא פוסטר פשוט תצלומים מדהימים.
מי שלא ראה מומלץ לראות (או להוריד...)

[argentum]

כל סצנה אפשר להקפיא ולהוציא פוסטר

לדעתי זו הבעיה של הסרט- הוא נראה כולו כמו טריילר ארוך מאוד... אבל נהניתי כי אני מאוד אוהב את הסיפור על הקרב בתרמופילאי

[Guest]

ספור מעניין וסרט מוצלח

אני ובני אהבנו.

[shabikr]

הסרט מאוד טוב.
יש בו שלל אפקטים מרהיבים של המצלמה. עושה רושם שהבמאי לקח את כל האפקטים הכי חדשניים בעסקי הצילום כיום ורק איתם בנה את הסרט. זה הופך אותו למיוחד...

בקשר לחיסום..
אני לא מבין גדול.. אבל למדתי בבית הספר קצת נפחות וזה בדיוק התהליך שעושים בשביל לחסם חרבות וסכינים.
ההרפייה היא תהליך חשוב מאוד. כבר יצא לשבור סכין שהכנתי ושחכתי להרפות את הלהב... זה מעצבן...

חחח זה יכול להיות נחמד סכין ממגנט... אפשר להמציא טכניקות לחימה עם זה... חחח

[Guest]

לפיסה רגילה של ברזל יש בדרך כלל מומנט מגנטי קטן או אפסי. אולם, אם היא מונחת בשדה מגנטי חיצוני מספיק חזק, האזורים יתארגנו מחדש במקביל לשדה, ויישארו מאורגנים מחדש כאשר השדה יכובה, ובכך ייצרו מגנט "קבוע". המגנטיזציה הזו כפונקציה של שדה חיצוני מתוארת על ידי עקומת היסטרזיס (חשל). למרות שמצב זה של אזורים מסודרים הוא לא קונפיגורציה נמוכת אנרגיה, הוא מאוד יציב והוא נצפה מחזיק מעמד במשך מיליוני שנים במגנטיט שעל קרקעית האוקיינוס, מסודר על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ (שניתן לראות כי הקטבים המגנטיים שלו מתהפכים בפרקי זמן ארוכים). אולם, ניתן להרוס את המגנטיזציה נטו על ידי חימום ואז קירור (חישול) של החומר ללא שדה חיצוני.

ככל שהטמפרטורה עולה, האוסצילציה התרמית, או האנטרופיה, נוטה להתחרות עם הנטייה הפרומגנטית של הדיפולים להסתדר. כאשר הטמפרטורה עולה מעבר לנקודה מסוימת, הנקראת טמפרטורת קירי, מתרחש מעבר פאזה מסדר שני והמערכת לא שומרת יותר על המגנטיזציה הספונטאנית, למרות שהיא עדיין מגיבה לשדה חיצוני באופן פאראמגנטי. מתחת לטמפרטורה זו, ישנה שבירה ספונטאנית ויצירת אזורים אקראית (בהיעדר שדה חיצוני).