סכין חדש

[dBu24]

והפעם להב לאורי אל חלד עם ידית יצוקה מאלומיניום

התבנית הייתה מבטון חסין אש יצוק בשני חצאים על מודל מעץ לבן רגיל.

היציקה יצה לא רע וכמעט ולא היה צורך בנרבה השחזות כדי להגיע לצורה הסופית

הליטוש וההברקה זה כבר סיפור אחר: צריך הדבה גריז במרפקיםץ

פרוייקט לבקר שבת סתוית שטופת שמש

דוד





.

[ברווז]

וואו!
כמעט נפלתי מהכיסא. זה יצא מטמטם!
כל הכבוד!!!

[הפטיש]

ממש מגניב! אתה תותח-על!

[סער]

אני אוהב ידיות אלומיניום - לא כמוצר פרקטי אלא עיצובי. בתחום סכיני הזירה שמור להם מקום של כבוד.
שתי שאלות:
1. איך יצרת את ההפרדה עם הספייסרים - יש שם עוד חלק מאלומיניום, או כך נראה. כל ידיות
האלומיניום שראיתי עד היום (די הרבה) נוצקו ביחידה אחת.
2. איך שומרים על הטיפול התרמי של הלהב לבל יינזק?

[dBu24]

הידית עשויה אמנם מאלומיניום אבל התיחחסתי אליה כאילו זה עץ, וזה אומר שאת היציקה עשיתי ללא הלהב ופשוט קדחתי את המרכז.

התהליך היה ככה (שים לב לסיבונים הקטנים):

-הרכבת הספייסרים הקדמיים, וולקן פייבר, קרן של בופלו וכרטיס מגנטי ישן

-ספייסר מאלומיניום- כאן שמתי חתיכת אקסטרוזיה מהסיבה הפשוטה של קבלת מקבילות מדוייקת עליה אפשר להרכיב את המשך הידית בלי שהיא תצא על העוקם בצורה מוגזמת

-סט נוסף של ספייסרים, אותו דבר כמו הקודם

ניסור הידית לאורך סביר והרכבה. האמת שכל הידית טיפה ארוכה מידי, איזה 130 ממ מהבולסטר,- אבל ס"ה יושבת די טוב ביד, בעיקר עבור כאלה כמוני עם אצבעות קצת פחות גמישות

-שיוף כל העסק לצורה הסופית. בשלבים מוקדמים , כשרק הרכבתי את הספייסר הראשון מאלומיניום, שמתי לב שהוא מתחמם מאד בזמן ההשחזה והאפוקסי מתחיל להשתרר. הפעם דאגתי מראש לדלי מים לקירור..

הליטוש הסופי עשיתי עם בד שמיר בכמה דרגות ותמיד עם קצת שמן- זה נתן איזה פיניש מאט "מקצועי"- אבל בסוף עשיתי פוליש מבריק עם קומפאונד בשומן של חזיר.

הנדן יהיה די רגיל כי כישורי כסנדלר הם לא מי יודע מה

תיעדתי קצת את מהלך העבודה. אז בהמשך, אשים קצת תמונות לשם אילוסטרציה

דוד-.

[Guest]

דוד

מדהים, פשוט עיצוב יפה ואלגנטי

כל הכבוד

עומר

[צורs]

יפה מאד..חזק ואמץ...המשך כך