סיפור סיני- או ערכה של תעודת חברות באנק"ה

מוטי לזר

סיפור סיני- או ערכה של תעודת חברות באנק"ה.
(גילוי נאות- אני חבר בעמותת אנק"ה -אספני נשק קר היסוטרי ואתני שנים רבות והיום גם משמש כיו"ר ועד העמותה .)

מעשה - טרי ביותר- שהיה כך היה:
נסעתי עם אשתי לטיול עצמאי בסין. לאזור צפון מזרח מחוז יונאן- אזור הגובל בטיבט, באזור כפרים ועיירות של שבטים טיבטים .
מאחר והייתי כבר מספר פעמים במדינה ענקית זו , אני מתורגל למדי, וגם בכל הפעמים הקודמות חזרתי לארץ עם סכינים ושאר מיני כלים חדים,-כמו משאר העולם, שכמובן תמיד היו במזודה ונכנסו לבטן המטוס.
באזור שהייתי - בעירות/ערים , יצרנים רבים של סכינים/חרבות טיבטיות, בגדלים ובאיכויות שונות, ויש כאלה שהם עם מוניטין והסטוריה רבות שנים.(רואים זאת מהתעודות והתמונות התלויות בחנויות התצוגה.)|
באחת המקומות החלפתי עם מוכר בחנות ,ונתתי לו מספר שיני כריש (כן..) שהבאתי מהארץ לטובת העניין, וקבלתי ממנו סכין טיבטית נאה למדי עם ידית מקרן- (פריט לא תירותי).
זו הסכין, עם המוכר.

תמונה

במקום אחר - בטרק בגובה רב מאוד ,באזור של נוודים טיבטיים, שחיים 7 חודשים בשנה- בעמקים גבוהים מאוד בגובה של של מעל 3800 מטר, נכנסו עם המדריך שליוה אותנו למנוחה לבקתת עץ של נווד זקן ומקומי, ואחרי שראיתי מחטב "מרתק" וישן שששימש אותו ככלי לביקוע עצים למדורה , בקשתי מהמדריך (שידע קודם על השריטה שלי- כולל תמונות של האוסף שאני לוקח איתי למקומות אלו) , שישאל את הזקן הטיבטי אם הוא מוכן למכור את המחטב/סכין. וכשהסביר לטיבטי כמה אני מציע- ההוא הסכים מייד,(כנראה בשמחה רבה מאוד- שלמעשה גם היתה מנת חלקי..)
כמו תמיד- צילמתי את הזקן הטיבטי שקוראים לו טי-שי עם המחטב שהיה שלו קודם, לצורכי תעוד והסטוריה.

תמונה

(אגב הוא מאוד דומה לוודס'מן פאל האמריקאי ממלחה"ע השניה- כמו שנאמר- גרייט מיינד טינק אלייק..)
וכך שמח וטוב לב המשכנו בטיול באזור.
מהעירה המשכנו בטיסה - לעיר אחרת .וכאן אני מגיע לכותרת.
בדלפק הצק אין, מוסרים את המזוודות, והם ממש אחרי הבחורה בדלפק, עוברות שיקוף במתקן ביטחוני.
המזודה שלי שעברה- הדליקה נורה אדומה- עם ציפצוף אזהרה.
הבודק, קורא לי מבקש שאפתח את המזוודה- אני מתורגל- מוציא את הסכינים, שולף תמונות של האוסף ותעודת חבר באנק"ה,.
ההוא מציץ, אומר רגע- וקורא לקצין משטרה בכיר למדי.
מגיע הקצין -בחור עם 3 כוכבים על הכתף, קלסר עבה, רואה את הסכינים .(+ סוויטול שתמיד איתי במזודה במקרה זה, + כ-4 אולרי ויקטורינוקס להחלפה שאיתי במזוודה,, ו+ אולר OHT -ואן הנד טרקר של ויקטורינוקס שגם איתי תמיד ככלי עבודה/סכין לעת מצוא.
ומראה לי בשפת הידים והתמונות, שאסור להעביר את הסכינים, ובעיקר את 2 הפריטים שרכשתי, כי אסור להוציא דברים טיבטיים מהמקום ומסין. (בעבר הוצאתי ולקחתי, גם דברים טיבטים וגם אחרים, ואף אחד לא אמר לי כלום..)
ניסתי להסביר ולשכנע ,באמצעות הבחורה שבדלפק הצק אין שדיברה קצת אנגלית- דבר שנדיר מאוד באזור כולו להתחנן ולבקש, ובסוף הצגה חוזרת של התעודה עם הלוגו והתמונה, היא שגרמה לקצין להעתר, להשאיר את המחטב האולרים , ולהחרים "רק" את הסכין הטיבטית שהיתה עם חוד, ומכין פיגיון, למרות שהלבה היתה חדה רק בצד אחד.
שמחתי מאוד מאוד, כי הפריט המעניין יותר והחשוב הרבה יותר מבחינתי היה המחטב, , כי סכינים טיבטית מהסוג שהוא לקח- יש לי אמנם לא בגודל הזה, אך זה היה פחות חשוב.
ודי הייתי מוטרד כי היתה לי עוד טיסה מהאזור-לצורך יציאה מסין.
ואכן הבעיה חזרה על עצמה- בטיסה נוספת מהעיר קונמינג- חזרה לבנגקוק בדרך לארץ,
גם כאן - שיקוף, סירנה, קריאה לחדר צדדי פתיחת המזוודות, אך כאן התעודה עשתה זאת "בגדול" ומהר. בודקת קראה לאיש בטחון בכיר, ואיש הבטחון שכשראה את התעודה , חייך , הסביר לה שזה בסדר.
ואני חייכתי בטירוף, ונשמתי לרווחה.
חד משמעית-בלי התעודה, הייתי חוזר עם "כלום" , אני מניח, שאם רק אולרים היו במזוודה- הם לא היו פותחים אותה- או עולים על העניין-אך כלים גדולים- ומברזל- גורמים להתרעה, כי ניסתי לטשטש את צורת המחטב ע"י הנחת דברי מתכת לידיו ועליו, וכן - הוא ממילא לא מופיע בצללית ובצורה ש לסכין- מובהקת - חדה מחודדת א מאיימת..

אגב - ידית המחטב שעשויה מהמשך הלהב שופצרה קצת, הורדתי את כיסוי הידית שהיה מסחבות מזוהמות ברמה שלא ידעתי-, ועם ניילונים מחרידים- ואני מאוד לא איסטניסט...

המראה האורגינלי:

כך היא נראתה אחרי הסרת הניילונים והסמרטוט המזוהם.

חלודה קצת, בתמונה גם סכין נוספת -השמאלית/ העליונה- שקניתי בהמשך בשוק בבנגקוק שבתאילנד- סכין אופיינית לצפון תאילנד לשבט הקארן.

וכשהגעתי הביתה קצת ניקוי שימון בשמן סיליקון, שיפצור ידית המחטב עם רצועת עור דקיקה, שיהיה אוטנטי ,נוח , חזק ולא מחליק.

לסיכום.

אם לא היתה לי את התעודה של א.נ.ק.ה , הייתי חוזר ללא סכינים מסין.

ריבוי התמונות- מאחר ולא ידעתי איזה גודל יכנס במלואו- עמכם הסליחה

Tattanka

איזה סיפור!

אהבתי מאד את התמונות. תודה על השיתוף.

גיא סרוסי.

lerman

תודה על הסיפור והתמונות, זה נשמע כמו יופי של טיול, אני מקנא

, שני הכלים נראים מצויין אחרי עבודת השיפוץ שלך.
עדיין יושבים לי על המדף כמה כלי עבודה מעניינים שקניתי בשוק באתונה שדורשים שיפוץ.

omery

הי מוטי
כרגיל סיפורך מעניין ומרתק, בעסה גדולה שהחרימו את הסכין הטיבטית, נראית כמו משהו שאני אוהב, אפילו מאוד - הייתי שמח להחליף עליה.
לי יש סכין טיבטית עבודת יד שאימי הביאה לי מנאפל, מדהימה, ידית מקרן פרה.
לא הייתי מאמין שהם יחרימו סכינים.
אם נגיד היית שולח את הסכינים לעצמך בדואר, לא היה עובר??
התעודה עוזרת גם לי עזרה בעבר!!

ביחס להעלאת תמונות, פשוט תעלה ותשתמש בכפתור BIGIMG.

מוטי לזר

הי
לשמחתי יש לי סכין די דומה שאצלם ואעלה במהלך השבוע, גם היא הוחלפה עם מישהוא מקומי- קצת קטנה יותר בגודל.

IP

מוטי, תודה סיפור כייפי וסכינים מקסימות.

omery

מוטי לזר כתב:הי
לשמחתי יש לי סכין די דומה שאצלם ואעלה במהלך השבוע, גם היא הוחלפה עם מישהוא מקומי- קצת קטנה יותר בגודל.

דבר איתי שיהיה רלוונטי

מוטי לזר

להמשך נושא הסכינים הטיבטיות
בתמונות (בתקוה שהכל יראה, אם לא אעשה מקצה שיפורים, מנסה עם ביגאימג))
2 סכינים טיבטיות.
הכמו שניתן לראות הם הרבה יותר קטנות מזו שלקחו לי, אך יש אותן בכל הגדלים- עד לגודל של 50-60 ס"מ - באותה צורה, בהמשך(לא היום כנראה) אראה חנויות עם סכינים כאלה.
לא לטעות מהעיצוב והקישוט, מדובר בכלי עבודה, עם להבים איכותיות.
העליונה נרכשה על ידי בצפון תאילנד לפני 20 שנה. אז משום מה חשבתי בגלל הקרבה לאזור בורמה, שמדובר בסכין בורמזית, מה שהיום ברור לי שטעיתי.
התחתונה הוחלפה עם בחור סיני - מדריך טיולים שפגשתי בצפון אזור סצואן- גם כן באזור הקרוב לטיבט. לפני כשנתיים. הוא לא רצה למכור אותה,כי הסביר לי שזה כלי המשמש אותו וכן שהיא מאוד איכותית והראה לי את סמל היצרן. (הכל בשפת הידים וסינית..) ורק כשראה שייש לי שן כריש,(כמובן ספר שאני תמיד לוקח לצרכים אלו) התלהב מאוד והחליף איתי על הסכין.(יש לי תמונה שלו שמשום מה איני מוצא כרגע.)