טבלת סוגי הפלדות
היכן ניתן למצוא טבלה עם סוגי הפלדות ופירוט לגבי קשיות גמישות וכו'??
תם
תם
ברווז ידידי ניסית לחפש טבלה אבל נכנסתי לברוך יותר מדי גדול עם שפה יותר מדי גבוהה והסברים יותר מדי מסובכים.
אני שואל כמוצא אחרון כך חונכתי וכך אני אוהב.
בין הייתר זה גם מספק לי תעסוקה שאין לי הרבה ממנה כרגע.
כך שאינני שואל כאשר אני היכן ניתן למצוא תשובה ואינני מתעצל.
ןTC
אני הייתי מעוניין בטלה שמפרטת את סוגי הפלדות לאו בהכרח רק של סכינים אם כי עדיף ספציפית.
שכוללת את התכונות של כל פלד כגון קשיות, גמישות, צפיפות וכיוצא בזה.
נתנו בעבר קישור טוב אך אינני מצליח למצוא אותו זו הייתה טבלה מעולה באחד השישורים.
חיפשתי את השירשור יותר משעתיים בלי הפסקה ולא מצאתי.
לכן תהיתי אם האדם שנתן אותו אולי יוכל לעזור גם כאן.
בתודה מראש
תם
אני שואל כמוצא אחרון כך חונכתי וכך אני אוהב.
בין הייתר זה גם מספק לי תעסוקה שאין לי הרבה ממנה כרגע.
כך שאינני שואל כאשר אני היכן ניתן למצוא תשובה ואינני מתעצל.
ןTC
אני הייתי מעוניין בטלה שמפרטת את סוגי הפלדות לאו בהכרח רק של סכינים אם כי עדיף ספציפית.
שכוללת את התכונות של כל פלד כגון קשיות, גמישות, צפיפות וכיוצא בזה.
נתנו בעבר קישור טוב אך אינני מצליח למצוא אותו זו הייתה טבלה מעולה באחד השישורים.
חיפשתי את השירשור יותר משעתיים בלי הפסקה ולא מצאתי.
לכן תהיתי אם האדם שנתן אותו אולי יוכל לעזור גם כאן.
בתודה מראש
תם
בשביל מה המציאו את גוגל?...
לינק.
לינק.
סכין שמקבלים במתנה לא בודקים לה בשיניים...
סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.
סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.
אופס...עם זה יאזור לך-ts כתב:אבל עדיין לא מצאתי את הטבלה בה אני מעוניין
תם
ליצור סכינים באולם להיתים קרובות משתמשים בארך 20 סוגי פלדות רוב מהם מיוצרות ביפן ואמריקה.
להלן הכי מפורסמות מהן:
420 - פחות מ0.5% C רכה מידי ולא מחזיקה השכזה - Cutting edge.
440A - 0.75% С
440B - 0.9% C
440C - 1.2%C
קשיכות פלדות הנ"ל עולה מ-440A ל-440C ו- corrosion firmness יורדת.
פלדות אכותיות ביותר - למשל 440C - משומשות ע"י חברות שונות ידועות - מ-SOG ל- BOKER
מתחרה של 440C - רק ATS-34 .
425M ו- 12C27 - מאוד דומות ל-440A
פלדה 425M -עם 0.5%C משומשת בסכינים BUCK. ו-12C27 עם 0.6%C - בסכינים סקנדינבייות בעיקר-פיניות ונורבגיות.
AUS-6 AUS-8 AUS10 - דומות לפלדות 440A 440B 440C.
פלדות הנ"ל מיוצרות ביפן אך משומשות בכל מקום.
למשל AUS-6 להיתים משתמשות בחברה AL MAR ו-SPYDERCO.
AUS-8 נעשתה פופולרים הודות סכינים COLD STEEL למרות שהיא לא מחזיקה Cutting edge כמו ATS-34 יותר רכה ופחות Viscosity.
GIN-1 ו-G-2 - זו אותה פלדה עם פחות C ויותר כרום והרבה פחות מוליבדן לאומת ATS-34.
Pלדת סכינים מאוד טובה. להיתים קרובות משתמשת ע"י SPYDERKO.
ATS-34 ו-154-CM
THE BEST HIGH END פלדות לסכינים.
154-CM - אוריגינל אמריקן סטייל. הרבה זמן לא היתה באיצור. ATS-34 - אנלוג יפני של חברה HITACHI מאוד קרובה בהרכב.
חיסון על ל-60 HRC ושתיהן בעלות Viscosity כך גבוהה בכדי להחזיק Cutting edge.
משתמשים במודלים הכי יקרות של SPIDERKO וכימעת בכל BEHCHMADE.
ATS-55 גם כן מיוצרת ע"י HITACHI ללא מוליבדן."ATS-34 לעניים".
CPM T440V ו-CPM T420V.
The pressed powder steel.
מחזיקים Cutting edge אוד יותר טוב מ-ATS-34 אבל מאוד קשות בהשכזה.
כוללים הרבה וואנאדיום.
SPIDERKO מייצרת לפחוד שתי סוגי סכינים מפלדה הזו.
VG-10 - נמצאת בין ATS-34 ו-ATS-55
מאוד Viscosity.
מחזיקות Cutting edge עד לכשיכות 60-62 HRC.
משומשת בכמה סוגים של SPYDERKO.
נערך לאחרונה על ידי marakuza ב 21:00 ,4 יולי 2008, ו', נערך פעם 1 בסך הכל.
אם בנושא סוגי הפלדות עסקינן, עם איזה מסוגי הפלדה המוזכרים כאן ניתן לעבוד בקלות יחסית בתנאים "ביתיים" כמו שאומרים, עם תנור לא משוכלל או ברנר וכלים עבודה ביתיים.??
האם אפשר קצת להסביר על פלדות כגון D2 O1 ודומיהן, יתרונן וחסרונם.
ושאלה נוספת, איזה פלדות מומלצות יותר לייצור להבים מבין כל מה שהוזכר. .
סליחה אנסח זאת אחרת, האם יש פלדות עדיפות מבחינת נוחיות העבודה איתם ואופן העיבוד של הפלדה, שהוא עדיף על פלדה אחרת. ולכן תבחר להשתמש בו ??
האם אפשר קצת להסביר על פלדות כגון D2 O1 ודומיהן, יתרונן וחסרונם.
ושאלה נוספת, איזה פלדות מומלצות יותר לייצור להבים מבין כל מה שהוזכר. .
סליחה אנסח זאת אחרת, האם יש פלדות עדיפות מבחינת נוחיות העבודה איתם ואופן העיבוד של הפלדה, שהוא עדיף על פלדה אחרת. ולכן תבחר להשתמש בו ??
עדיף כלב חבר, מאשר חבר כלב.
אני באופן אישי עבדתי עם 440C ( אנאלוג פלדה רוסית 95X18 - פלדה לאיצור לגרים).
אנסה לעסות סקין מ-ATS-34.
פלדות הנ"ל יחסית זולות.
חיסון לא כל אבל ניתן לביצוע.
מנגל - על פחם+מאוורר - מאפשר לחםם סכין עד ל 900-950 מעלות ו אחר כך לשמן מחומם מראש עד ל-180-200 מאלות.
אפשר להשתמש שמן מנוע שמורידים במוסך...
הרפאיה - להחזיק שעעתים באותו שמן או להביא הביתה. לנקות היטב ולסים לשעעתים לתונןר ביתי ב-180-190 מעלות - פלדה מקבלת תכונות פי שתיים יותר טובות מלחמם אותה תוך 15 דקות ע"י ברנר עד לאותה טמפרטורה.
זות אומרת - על בטוח - 440C.
ATS-34 - יש כל מיני המלצות.
אני באופן אישי היתי מנסה לעסות חיסון כך:
890-920 מעלות. לשמן חם עד ל-400-380 מעלות ולקרר על אוויר.
אחר כך היתי ( אך אין יחולת...)סם לתוך תנור ב650 מעלות ל-6-8 שעות...
הייתי מקבל קושי 56-57 HRC. אבל גמישות. VISCOSITY - יותר.
ומה אני מחפס בסקין? קושי? לא- יחולת לחיתוך ויחולת להתמודד לכיפופים ומקות...
אבל יש המלצות אחרות לגבי חיסון ATS34.
אני לא זוכר מדוייק - אך פאבל בוס. נפח אמריקאי. מחסן כך: 1975F - 40 דקות - מקררים בארגון או אוויר עד ל-120 F.
אחר כך קירור עד ל מינוס220F ל-6 שעות.
אחר כל הרפייה פעמיים 95 F שעתיים כל פעם.
אנסה לעסות סקין מ-ATS-34.
פלדות הנ"ל יחסית זולות.
חיסון לא כל אבל ניתן לביצוע.
מנגל - על פחם+מאוורר - מאפשר לחםם סכין עד ל 900-950 מעלות ו אחר כך לשמן מחומם מראש עד ל-180-200 מאלות.
אפשר להשתמש שמן מנוע שמורידים במוסך...
הרפאיה - להחזיק שעעתים באותו שמן או להביא הביתה. לנקות היטב ולסים לשעעתים לתונןר ביתי ב-180-190 מעלות - פלדה מקבלת תכונות פי שתיים יותר טובות מלחמם אותה תוך 15 דקות ע"י ברנר עד לאותה טמפרטורה.
זות אומרת - על בטוח - 440C.
ATS-34 - יש כל מיני המלצות.
אני באופן אישי היתי מנסה לעסות חיסון כך:
890-920 מעלות. לשמן חם עד ל-400-380 מעלות ולקרר על אוויר.
אחר כך היתי ( אך אין יחולת...)סם לתוך תנור ב650 מעלות ל-6-8 שעות...
הייתי מקבל קושי 56-57 HRC. אבל גמישות. VISCOSITY - יותר.
ומה אני מחפס בסקין? קושי? לא- יחולת לחיתוך ויחולת להתמודד לכיפופים ומקות...
אבל יש המלצות אחרות לגבי חיסון ATS34.
אני לא זוכר מדוייק - אך פאבל בוס. נפח אמריקאי. מחסן כך: 1975F - 40 דקות - מקררים בארגון או אוויר עד ל-120 F.
אחר כך קירור עד ל מינוס220F ל-6 שעות.
אחר כל הרפייה פעמיים 95 F שעתיים כל פעם.
תם, שים לב מה שאלת:
טבלה עם נתוני קשיות גמישות וכו'
אני לא רוצה להיות המניאק התורן או לחזור על עצמי, אבל אני חושב שכדאי ללמוד טיפה ולהעמיק טיפה כדי להבין את הנושא הזה. הוא לא פשוט ולא כדאי לאסוף את המידע ה"לעוס" על רגל אחת.
מדי פעם אני כותב כאן טיפה בפירוט על הנושא של מבנה, טיפול תרמי , עמידות לקורוזיה וכו'.
השוואה טבלאית בין פלדות היא כמו השוואה בין פוטנציאלים תיאורטיים.
לגבי צפיפות- רובן המכריע של הפלדות מכילות 70-98% ברזל, ולכן המשקל הסגולי שלהן הוא בסביבות 7.8 גרם לסנטימטר מעוקב.
לגבי קשיות- היא תוצאה של הטיפול התרמי, ופוטנציאל ההקשיה של פלדה נגזר לרוב מכמות הפחמן, והוא מירבי מעל 0.8% . כאשר יש מסגסגים יוצרי קרבידים (כרום, ונדיום, מוליבדן) צריך לחסר את הקרבידים שהם יוצרים מתוך החישובים.
לגבי גמישות (אלסטיות) זה גם עניין שקשור לטיפול תרמי ועיבוד, וגם לגיאומטריה של המוצר.
אני ממליץ לך ללמוד קצת עקרונות של הנדסת חומרים כדי להבין יותר לעומק את הנתונים והמספרים שתראה בטבלאות.
אם אתה מתעניין כדי לבנות סכינים כדאי ללכת על מה שקל לעיבוד וטיפול בשלב ראשון (המומחים ממליצים על O1 או פלדות פחמניות פשוטות ). אם אתה מתעניין כדי להשוות בין פלדות של סכינים שונים אל תשכח שמעבר לפוטנציאל הגלום בכל פיסת פלדה ונגזר מן ההרכב שלה המימוש תלוי במבנה המיקרוסקופי ובאיכות הטיפול התרמי והתאמתו לצרכים.
טבלה עם נתוני קשיות גמישות וכו'
אני לא רוצה להיות המניאק התורן או לחזור על עצמי, אבל אני חושב שכדאי ללמוד טיפה ולהעמיק טיפה כדי להבין את הנושא הזה. הוא לא פשוט ולא כדאי לאסוף את המידע ה"לעוס" על רגל אחת.
מדי פעם אני כותב כאן טיפה בפירוט על הנושא של מבנה, טיפול תרמי , עמידות לקורוזיה וכו'.
השוואה טבלאית בין פלדות היא כמו השוואה בין פוטנציאלים תיאורטיים.
לגבי צפיפות- רובן המכריע של הפלדות מכילות 70-98% ברזל, ולכן המשקל הסגולי שלהן הוא בסביבות 7.8 גרם לסנטימטר מעוקב.
לגבי קשיות- היא תוצאה של הטיפול התרמי, ופוטנציאל ההקשיה של פלדה נגזר לרוב מכמות הפחמן, והוא מירבי מעל 0.8% . כאשר יש מסגסגים יוצרי קרבידים (כרום, ונדיום, מוליבדן) צריך לחסר את הקרבידים שהם יוצרים מתוך החישובים.
לגבי גמישות (אלסטיות) זה גם עניין שקשור לטיפול תרמי ועיבוד, וגם לגיאומטריה של המוצר.
אני ממליץ לך ללמוד קצת עקרונות של הנדסת חומרים כדי להבין יותר לעומק את הנתונים והמספרים שתראה בטבלאות.
אם אתה מתעניין כדי לבנות סכינים כדאי ללכת על מה שקל לעיבוד וטיפול בשלב ראשון (המומחים ממליצים על O1 או פלדות פחמניות פשוטות ). אם אתה מתעניין כדי להשוות בין פלדות של סכינים שונים אל תשכח שמעבר לפוטנציאל הגלום בכל פיסת פלדה ונגזר מן ההרכב שלה המימוש תלוי במבנה המיקרוסקופי ובאיכות הטיפול התרמי והתאמתו לצרכים.
האם תוכל להפנות אותי לספרות שמסבירה למעוטי מידע בצורה טובה.רעי כתב:תם, שים לב מה שאלת:
טבלה עם נתוני קשיות גמישות וכו'
אני לא רוצה להיות המניאק התורן או לחזור על עצמי, אבל אני חושב שכדאי ללמוד טיפה ולהעמיק טיפה כדי להבין את הנושא הזה. הוא לא פשוט ולא כדאי לאסוף את המידע ה"לעוס" על רגל אחת.
מדי פעם אני כותב כאן טיפה בפירוט על הנושא של מבנה, טיפול תרמי , עמידות לקורוזיה וכו'.
השוואה טבלאית בין פלדות היא כמו השוואה בין פוטנציאלים תיאורטיים.
לגבי צפיפות- רובן המכריע של הפלדות מכילות 70-98% ברזל, ולכן המשקל הסגולי שלהן הוא בסביבות 7.8 גרם לסנטימטר מעוקב.
לגבי קשיות- היא תוצאה של הטיפול התרמי, ופוטנציאל ההקשיה של פלדה נגזר לרוב מכמות הפחמן, והוא מירבי מעל 0.8% . כאשר יש מסגסגים יוצרי קרבידים (כרום, ונדיום, מוליבדן) צריך לחסר את הקרבידים שהם יוצרים מתוך החישובים.
לגבי גמישות (אלסטיות) זה גם עניין שקשור לטיפול תרמי ועיבוד, וגם לגיאומטריה של המוצר.
אני ממליץ לך ללמוד קצת עקרונות של הנדסת חומרים כדי להבין יותר לעומק את הנתונים והמספרים שתראה בטבלאות.
אם אתה מתעניין כדי לבנות סכינים כדאי ללכת על מה שקל לעיבוד וטיפול בשלב ראשון (המומחים ממליצים על O1 או פלדות פחמניות פשוטות ). אם אתה מתעניין כדי להשוות בין פלדות של סכינים שונים אל תשכח שמעבר לפוטנציאל הגלום בכל פיסת פלדה ונגזר מן ההרכב שלה המימוש תלוי במבנה המיקרוסקופי ובאיכות הטיפול התרמי והתאמתו לצרכים.
אינני בעל תואר בלימודים גבוהים מכאן שיש צורך בהסבר קצת יותר עממי נגדיר זאת כך.
אם ידוע לך ספרות בנושא אשמח לדעת ולהחכים
תם
אני יכול להפנות אותך לספרים בסיסיים-אוניברסיטאיים. בעברית יש רק ספר אחד שאני מכיר- מבוא להנדסת חומרים של אלון, ברנדון נדיב ורוזן. הספר מיושן (יצא ב- 1974) ומעט שטחי, אבל יכול לתת מושג טוב בתחום המטלורגיה. בהוצאת מכלול. אם תרצה לשאול אותו- במקרה יש לי אותו בבית (קניתי בשביל מישהו שהתחרט...)
ספר מעודכן יותר, יפה יותר ומעמיק יותר הוא המבוא להנדסת חומרים של קאליסטר. אלא מה- הוא באנגלית. היום הוא משמש כספר לימוד גם בטכניון (ואני חושב שגם בבאר-שבע).
Materials Science and Engineering: An Introduction, 7th Edition
Callister
זו המהדורה האחרונה, הישנות טובות אף הן.
בעיקרון הספרים נכתבו עבור תלמידי השנה הראשונה באוניברסיטה, ומניחים ידע בסיסי במתמטיקה פיסיקה וכימיה. אם אתה מתעניין בעיקר בפלדות תוכל לדלג על הרבה פרקים קשים.
אם תהיינה לך שאלות- אשמח לענות.
קישור קטן לתיאבון- מתוך אתר נהדר בשם how stuff works- איך דברים עובדים:
http://science.howstuffworks.com/iron.htm
ספר מעודכן יותר, יפה יותר ומעמיק יותר הוא המבוא להנדסת חומרים של קאליסטר. אלא מה- הוא באנגלית. היום הוא משמש כספר לימוד גם בטכניון (ואני חושב שגם בבאר-שבע).
Materials Science and Engineering: An Introduction, 7th Edition
Callister
זו המהדורה האחרונה, הישנות טובות אף הן.
בעיקרון הספרים נכתבו עבור תלמידי השנה הראשונה באוניברסיטה, ומניחים ידע בסיסי במתמטיקה פיסיקה וכימיה. אם אתה מתעניין בעיקר בפלדות תוכל לדלג על הרבה פרקים קשים.
אם תהיינה לך שאלות- אשמח לענות.
קישור קטן לתיאבון- מתוך אתר נהדר בשם how stuff works- איך דברים עובדים:
http://science.howstuffworks.com/iron.htm
OK
אם כך כיוון שלא ממש למדתי פיזיקה או כימיה
אז אתה ממליץ לי בתור התחלה ללכת לספריה וזה מה שאעשה
אעיין קצת בחומר במדובר
מאיפה עלי להתחיל אילו ספרים?
לשאול בספרייה?
אילו שאלות לשאול את הספרן/ית שיכוון אותי למידע הרצוי.
אני אלך השבוע או שבוע הבאר איזה יום לספרייה במכון וויצמן אני רק צריך אם כך
עזרה בהכוונה לחומר הנכון
תם
אם כך כיוון שלא ממש למדתי פיזיקה או כימיה
אז אתה ממליץ לי בתור התחלה ללכת לספריה וזה מה שאעשה
אעיין קצת בחומר במדובר
מאיפה עלי להתחיל אילו ספרים?
לשאול בספרייה?
אילו שאלות לשאול את הספרן/ית שיכוון אותי למידע הרצוי.
אני אלך השבוע או שבוע הבאר איזה יום לספרייה במכון וויצמן אני רק צריך אם כך
עזרה בהכוונה לחומר הנכון
תם
רק בשביל לגרות ולעשות טעם של עוד כי הנושא הזה מאוד מעניין אותי ואני לומד אותו כל הזמן.....
מה שמחבר חומרים בכלל לכדי גושים שאפשר להחזיק אותם ביד בסופו דבר זה הקשרים הכימים הבין אטומים והמלקולרים (שהם משתנים מחומר לחומר: קשר יוני, קשר קוולנטי, פולרי, מתכתי וכו' וכולם מתבססים על משיכה חשמלית). לענייננו הקשר הכימי שמחבר אטומים של מתכות הנו ייחודי במינו ונקרא קשר מתכתי, קשר זה מתבסס על היכולת של כלל האלקטרונים של כלל האטומים הנמצאים בגוש מתכתי מסוים לנוע בחופשיות בכל הגוש (אלקטרון - שלילי) וליצור מה שנקרא "ענן אלקטרונים" שהנו שלילי ויוצר משיכה חשמלית עם הפרוטונים (חיוביים) וכך נוצרה לה משיכה חזקה ומפה נובעת חוזקתה של המתכת וההולכה החשמלית הגבוהה ועוד ועוד תכונות.
"המבנה הנ"ל נקרא הסריג המתכתי - הגביש בסלנג המקצועי"
תכונה נוספת ומעניינת שהמבנה הנ"ל מאפשר היא סוג של פלסטיות "למשל ריקוע מתכות" - ברגע שמופעל לחץ חיצוני על מבנה הסריג (ריקוע) האטומים נדחסים ונהים יותר צפופים ובו בזמן ענן האלקטרונים המדובר מתארגן מחדש סביב הפרוטונים (ליבת האטום) ומאפשר המשך ההתגבשות של הסריג למצב החדש (קרי, המתכת משנה צורה ולא חוזרת לצורה הקודמת - פלסטיות).
למיטב ידיעתי בגלל זה סכינים מחושלות קשות בהרבה מאלה שלא!!!
אני מקווה שלא בלבלתי ולא אמרתי דברים לא נכונים ואם כן אשמח לתיקונים והארות בנושא ובעיקר סורי שהארכתי
מה שמחבר חומרים בכלל לכדי גושים שאפשר להחזיק אותם ביד בסופו דבר זה הקשרים הכימים הבין אטומים והמלקולרים (שהם משתנים מחומר לחומר: קשר יוני, קשר קוולנטי, פולרי, מתכתי וכו' וכולם מתבססים על משיכה חשמלית). לענייננו הקשר הכימי שמחבר אטומים של מתכות הנו ייחודי במינו ונקרא קשר מתכתי, קשר זה מתבסס על היכולת של כלל האלקטרונים של כלל האטומים הנמצאים בגוש מתכתי מסוים לנוע בחופשיות בכל הגוש (אלקטרון - שלילי) וליצור מה שנקרא "ענן אלקטרונים" שהנו שלילי ויוצר משיכה חשמלית עם הפרוטונים (חיוביים) וכך נוצרה לה משיכה חזקה ומפה נובעת חוזקתה של המתכת וההולכה החשמלית הגבוהה ועוד ועוד תכונות.
"המבנה הנ"ל נקרא הסריג המתכתי - הגביש בסלנג המקצועי"
תכונה נוספת ומעניינת שהמבנה הנ"ל מאפשר היא סוג של פלסטיות "למשל ריקוע מתכות" - ברגע שמופעל לחץ חיצוני על מבנה הסריג (ריקוע) האטומים נדחסים ונהים יותר צפופים ובו בזמן ענן האלקטרונים המדובר מתארגן מחדש סביב הפרוטונים (ליבת האטום) ומאפשר המשך ההתגבשות של הסריג למצב החדש (קרי, המתכת משנה צורה ולא חוזרת לצורה הקודמת - פלסטיות).
למיטב ידיעתי בגלל זה סכינים מחושלות קשות בהרבה מאלה שלא!!!
אני מקווה שלא בלבלתי ולא אמרתי דברים לא נכונים ואם כן אשמח לתיקונים והארות בנושא ובעיקר סורי שהארכתי
לשאלה הזאת אני עונה לא מתוך ידיעה מוחלטת או ברורה אבל, נראה לי שהחישול עצמו "המכות" מביאות את הסריג הגבישי למצב יותר דחוס ואולי יותר קשה ללא קשר לחיסום עצמו בהשוואה לאותה פלדה שלא חושלה אחרי החיסום אין לי מושג איך שתי הפלדות מתנהגות ולאיזה קושי הם מגיעות. שוב הכל בערבון מוגבל לגבי השאלה הזאת .
ואם מישהו יכול לתמוך או לסתור אשמח
ואם מישהו יכול לתמוך או לסתור אשמח
ראשית אני מצרף מאמר שנקרא בתרגום חופשי "החסרון שבחישול":
http://www.cashenblades.com/articles/lo ... wdown.html
סיבה היסטורית לחשל להבים מקורה באיכות הפלדה ותהליך הייצור שלה- פעם היו יוצרים את הפלדה בכוריות קטנות ומקבלים כיכר ברזל או פלדה עם ריכוז פחמן גבוה (bloom ). כדי להיפטר מעודפי הפחמן והסיגים היו מחממים את החומר, ומכים עליו בחוזקה. החומר הפריך (סיגים ועודפי ברזל קרביד) היה מתעופף, וכך נשארים עם החומר הרצוי. אם בנוסף גם מקפלים את החתיכה בכל פעם שמרדדים אותה על הסדן אחרי החימום אז מערבבים את האזורים עם הריכוזים השונים של הפחמן ומקבלים פלדה עם הרכב אחיד יותר, ומבנה גרעינים עדין יותר (הם מתארכים מאוד, ואז נשברים ויוצרים גרעינים קטנטנים).
בעיקרון אפשר לייצר סכין ע"י הסרת חומר (לדוגמא מה ש- farok עושה עם מפתחות ברגים), או ע"י חישול (מה שרודי ו-TC עושים לרוב). בתהליך החישול החומר עובר דפורמציה (עיוות) פלסטי, כלומר משנה את צורתו באופן בלתי הפיך. המנגנונים המאפשרים דפורמציה פלסטית שונים: יש החלקה של גבישונים (גרעינים) בגבולות, יש תנועה של נקעים דרך הגרעינים, יש מנגנון של "תאומים" (twinning) ועוד. בכל טמפ' ותחום לחצים יש מנגנון דומיננטי. בעיקרון לאחר הפעלת מאמץ ויצירת דפורמציה פלסטית החומר קשה יותר, כי הוא ממצה את יכולתו לעבור דופרמציה פלסטית, והשלב הבא הוא שבר. מה שקיבלנו הוא פריט נוקשה אך שביר או פריך. תהליך זה מקרא "הקשיית מעוותים". במקרים מסוימים הוא רצוי, במקרה של סכינים הוא בדרך כלל לא רצוי. אם אחרי דפורמציה פלסטית נחמם את החומר לכמה מאות מעלות ונשאיר אותו חם, האזורים המאומצים (שהם בעלי אנרגיה גבוהה יחסית) יעברו תהליכי "החלמה"- אטומים יזוזו ממקומם, קשרים מאומצים ייפרדו וקשרים נמוכים באנרגיה יווצרו, גבולות גרעינים ייעלמו ויווצרו על מנת להוריד את האנרגיה הכוללת בחומר.
בייצור בחישול תעשייתי פיסת פלדה מחוממת ועוברת סדרה של כמה שלבי חישול במכבש (נניח שבשלב הראשון מותחים קצת את ה-tang ומרחיבים את אזור הלהב, בשני יוצרים את העיבוי בבסיס הלהב וכו'). לאחר מכן הלהב עובר סדרה של תהליכים תרמיים לשחרור מאמצים וחיסום.
ב"הטבעה" פשוט חותכים עם שטאנץ חתיכות מפח פלדה, ומשחיזים אותן לצורה הסופית. לפעמים ניתן לעשות את הטיפול התרמי לפני ההטבעה, ולפעמים רק אחרי.
מדוע אנו מחשלים סכינים? הסיבה העיקרית היא היכולת להשיג במהירות גבוהה צורות מיוחדות. בהסרת חומר נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה. כל יצרן סכינים מסורתי יוכל לספר שלאחר עיצוב הצורה הוא מעביר את הלהב המחושל ריפוי, חיסום והרפיה- הריפוי משחרר את כל המאמצים שנוצרו כתוצאה מהעיבוד הפלסטי, החיסום יוצר את ההקשיה (הנגרמת מתהליך של מעבר מבנה בגזירה- תהליך שיוצר מאמצים רבים בחומר ומקשה אותו מאוד, אבל באופן אחיד), ואז הרפיה, המשחררת חלק ממאמצי החיסום כדי להרוויח קצת חוזק על חשבון קשיות, או במילים אחרות להוריד את הפריכות.
אם אתה מומחה לטיפול תרמי- תוכל לייצר להבים מעולים בשתי השיטות, ותוכל לבחור בין שיטה המספקת חופש צורתי רב יותר אך עלויות אנרגיה ומכשור גבוהות יותר (חישול), או צורה זולה יותר אך מוגבלת ביכולת העיבוד (הטבעה).
אם אתה לא מומחה, יש סיכוי לא רע שהפלדה שקנית רק תתקלקל מתהליך העיבוד האלים של החישול. במקרה זה כדאי להכין את הלהב דווקא בהסרת חומר- השחזה בטמפ' נמוכה יחסית שלא תפגע בטיפול התרמי המקורי.
מסיבות אלו שפורטו כאן תוכל להבין שעלויות הייצור וגם מחירי הסכינים המיוצרים בחישול גבוהים יותר ממחירי הסכינים המיוצרים בהטבעה. חלק מהמאמץ השיווקי של המחשלים הוא להסביר לך שהתוצרת שלהם מצדיקה את הפרש המחיר מבחינת האיכות ואף יותר. מנסיוני עם סכיני מטבח שונים אין זה כך.
http://www.cashenblades.com/articles/lo ... wdown.html
סיבה היסטורית לחשל להבים מקורה באיכות הפלדה ותהליך הייצור שלה- פעם היו יוצרים את הפלדה בכוריות קטנות ומקבלים כיכר ברזל או פלדה עם ריכוז פחמן גבוה (bloom ). כדי להיפטר מעודפי הפחמן והסיגים היו מחממים את החומר, ומכים עליו בחוזקה. החומר הפריך (סיגים ועודפי ברזל קרביד) היה מתעופף, וכך נשארים עם החומר הרצוי. אם בנוסף גם מקפלים את החתיכה בכל פעם שמרדדים אותה על הסדן אחרי החימום אז מערבבים את האזורים עם הריכוזים השונים של הפחמן ומקבלים פלדה עם הרכב אחיד יותר, ומבנה גרעינים עדין יותר (הם מתארכים מאוד, ואז נשברים ויוצרים גרעינים קטנטנים).
בעיקרון אפשר לייצר סכין ע"י הסרת חומר (לדוגמא מה ש- farok עושה עם מפתחות ברגים), או ע"י חישול (מה שרודי ו-TC עושים לרוב). בתהליך החישול החומר עובר דפורמציה (עיוות) פלסטי, כלומר משנה את צורתו באופן בלתי הפיך. המנגנונים המאפשרים דפורמציה פלסטית שונים: יש החלקה של גבישונים (גרעינים) בגבולות, יש תנועה של נקעים דרך הגרעינים, יש מנגנון של "תאומים" (twinning) ועוד. בכל טמפ' ותחום לחצים יש מנגנון דומיננטי. בעיקרון לאחר הפעלת מאמץ ויצירת דפורמציה פלסטית החומר קשה יותר, כי הוא ממצה את יכולתו לעבור דופרמציה פלסטית, והשלב הבא הוא שבר. מה שקיבלנו הוא פריט נוקשה אך שביר או פריך. תהליך זה מקרא "הקשיית מעוותים". במקרים מסוימים הוא רצוי, במקרה של סכינים הוא בדרך כלל לא רצוי. אם אחרי דפורמציה פלסטית נחמם את החומר לכמה מאות מעלות ונשאיר אותו חם, האזורים המאומצים (שהם בעלי אנרגיה גבוהה יחסית) יעברו תהליכי "החלמה"- אטומים יזוזו ממקומם, קשרים מאומצים ייפרדו וקשרים נמוכים באנרגיה יווצרו, גבולות גרעינים ייעלמו ויווצרו על מנת להוריד את האנרגיה הכוללת בחומר.
בייצור בחישול תעשייתי פיסת פלדה מחוממת ועוברת סדרה של כמה שלבי חישול במכבש (נניח שבשלב הראשון מותחים קצת את ה-tang ומרחיבים את אזור הלהב, בשני יוצרים את העיבוי בבסיס הלהב וכו'). לאחר מכן הלהב עובר סדרה של תהליכים תרמיים לשחרור מאמצים וחיסום.
ב"הטבעה" פשוט חותכים עם שטאנץ חתיכות מפח פלדה, ומשחיזים אותן לצורה הסופית. לפעמים ניתן לעשות את הטיפול התרמי לפני ההטבעה, ולפעמים רק אחרי.
מדוע אנו מחשלים סכינים? הסיבה העיקרית היא היכולת להשיג במהירות גבוהה צורות מיוחדות. בהסרת חומר נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה. כל יצרן סכינים מסורתי יוכל לספר שלאחר עיצוב הצורה הוא מעביר את הלהב המחושל ריפוי, חיסום והרפיה- הריפוי משחרר את כל המאמצים שנוצרו כתוצאה מהעיבוד הפלסטי, החיסום יוצר את ההקשיה (הנגרמת מתהליך של מעבר מבנה בגזירה- תהליך שיוצר מאמצים רבים בחומר ומקשה אותו מאוד, אבל באופן אחיד), ואז הרפיה, המשחררת חלק ממאמצי החיסום כדי להרוויח קצת חוזק על חשבון קשיות, או במילים אחרות להוריד את הפריכות.
אם אתה מומחה לטיפול תרמי- תוכל לייצר להבים מעולים בשתי השיטות, ותוכל לבחור בין שיטה המספקת חופש צורתי רב יותר אך עלויות אנרגיה ומכשור גבוהות יותר (חישול), או צורה זולה יותר אך מוגבלת ביכולת העיבוד (הטבעה).
אם אתה לא מומחה, יש סיכוי לא רע שהפלדה שקנית רק תתקלקל מתהליך העיבוד האלים של החישול. במקרה זה כדאי להכין את הלהב דווקא בהסרת חומר- השחזה בטמפ' נמוכה יחסית שלא תפגע בטיפול התרמי המקורי.
מסיבות אלו שפורטו כאן תוכל להבין שעלויות הייצור וגם מחירי הסכינים המיוצרים בחישול גבוהים יותר ממחירי הסכינים המיוצרים בהטבעה. חלק מהמאמץ השיווקי של המחשלים הוא להסביר לך שהתוצרת שלהם מצדיקה את הפרש המחיר מבחינת האיכות ואף יותר. מנסיוני עם סכיני מטבח שונים אין זה כך.
ספרים
ts כתב:OK
אם כך כיוון שלא ממש למדתי פיזיקה או כימיה
אז אתה ממליץ לי בתור התחלה ללכת לספריה וזה מה שאעשה
אעיין קצת בחומר במדובר
מאיפה עלי להתחיל אילו ספרים?
לשאול בספרייה?
אילו שאלות לשאול את הספרן/ית שיכוון אותי למידע הרצוי.
אני אלך השבוע או שבוע הבאר איזה יום לספרייה במכון וויצמן אני רק צריך אם כך
עזרה בהכוונה לחומר הנכון
תם
היי
הצעתי בעבר (לפני המון זמ ממש עם "פרוץ" הפורום בערך על ספר/ים
הספר שאני מציע לכל מי שרוצה מידע בסיסי בתחום הטכנולוגי- ובעיקר בתחום המתכות-והפלדות:
שם הספר
תורת המתכת -שם הסופר י. הוכשטט, בהוצאת אורט ישראל.
מדובר על ספר ששימש בביס תיכון את מגמות המכניקה, כך שהוא לא "חופר" מדי.,ונותן רקע מצויין.
בספר בסוף יש גם טבלאות של פלדות שונות שימושהן , וטמפרטורות העיבוד.
הספר יצא ב1978 אבל היתרון- שמאז הנתונים לא השתנו (הטפמ' החוזק וכו')
החסרון עד כמהשאני זוכר הפלדות החדשות ATS 34 אינן מופיעות.
לדעתי ספר חובה לכל מתעניין.
מציע לחפש בחנויות יד שניה, ובחנויות המסספקות ספרים לתלמידים בבתיס.
לי היה עוד עותק באיזה מקום, אך יתכן שנתתי אותו,
ספרים נוספים- פחות מקיפים מבחינת ההסבר הרחב והפשוט , אך הרבה הרבה יותר מקצועיים הם הכרכים של המדריך לאינג'ינר, של פרופ' ש. אטינגן, הוצאת מסדה בע"מ רמת גן ,ספרים קטנים ועבים _כל ספר כ650 דפים !!) שהיו "החומר" למהנדסי המכונות, יש לי גם אותם למי שרוצה לדפדף.
יש כרך א- מדעי היסוד
כרך ב' -בנאות , חלקים א,ב,ג (מיותר לרוב המתעניינים בתחומינו?)
כרך ג' מכונאות חלקים א' וב' ()עם הרבה מאוד מידע וחישובים ונתונים - מדעי כמתבקש בטכניון!
גם ספרים אלו מומלצים לדעתי
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים
