האם קיימת פלדה כזו?
אינ לא זוכר מי אמר לי
אבל סיפרו לי על פלדה שנקראת 3D
שהיא בנוייה בצורה כזו שלא ניתן לשייף או להשחיז.
ואת הסכין מייצרים כאשר חותכים בעצם את הלהב עם פתיל להט.
ידוע לכם משהוא בנושא?
תם
אבל סיפרו לי על פלדה שנקראת 3D
שהיא בנוייה בצורה כזו שלא ניתן לשייף או להשחיז.
ואת הסכין מייצרים כאשר חותכים בעצם את הלהב עם פתיל להט.
ידוע לכם משהוא בנושא?
תם
האין פה סתירה בין 2 התכונות הנ"ל?TC_Blades כתב:EDC= Every Day Carry קלה להשחזה ובעלת יכולות שימור חורפה סבירות.
שימור חורפה נקבע לפי "רכות" הפלדה, וכנ"ל גם קלות ההשחזה.
לכן פלדה שקל להשחיז לא שומרת על החורפה באופן מוצלח במיוחד.
תקן אותי אם אני טועה בבקשה.
סכין שמקבלים במתנה לא בודקים לה בשיניים...
סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.
סכין מהגדרתה היא כלי לפני שהיא כלי נשק.
הנה כמה הגדרות למושגים טכניים עד כמה שזכור לי אבל 
....
אלסטיות זה כושר החומר לחזור למצבו הקודם עם הפסקת פעולת הכח המופעל עליו.
גמישות זה פשוט דומה רק שהחומר לא חוזר למצבו הקודם עם הפסקת פעולת הכח.
קשיות זה כושר החומר לעמוד בפני חדירה של גורם אחר - ראה מבחני הרוקוול וברינל
פריכות נוצרת כתוצאה מעלייה בקשיות החומר והופכת את המתכת לשבירה יותר.
הגדרה מדוייקת של פריכות לא זוכר, לגבי קשיחות אם זכור לי טוב זה כושר החומר לעמוד במהלומה ראה סדני נפחים ופטישים.
בכל מקרה אני בטוח שההגדרות לא מדוייקות מילה במילה אבל תשמע זה עוד זכרון של בית ספר וכבר עבר בערך 14 שנים מאז.
תקנו אותי היכן שצריך, משום מה יש לי הרגשה שאני מבלבל בין ההגדרות של אלסטיות וגמישות.
....אלסטיות זה כושר החומר לחזור למצבו הקודם עם הפסקת פעולת הכח המופעל עליו.
גמישות זה פשוט דומה רק שהחומר לא חוזר למצבו הקודם עם הפסקת פעולת הכח.
קשיות זה כושר החומר לעמוד בפני חדירה של גורם אחר - ראה מבחני הרוקוול וברינל
פריכות נוצרת כתוצאה מעלייה בקשיות החומר והופכת את המתכת לשבירה יותר.
הגדרה מדוייקת של פריכות לא זוכר, לגבי קשיחות אם זכור לי טוב זה כושר החומר לעמוד במהלומה ראה סדני נפחים ופטישים.
בכל מקרה אני בטוח שההגדרות לא מדוייקות מילה במילה אבל תשמע זה עוד זכרון של בית ספר וכבר עבר בערך 14 שנים מאז.
תקנו אותי היכן שצריך, משום מה יש לי הרגשה שאני מבלבל בין ההגדרות של אלסטיות וגמישות.
ההסבר הזהTC_Blades כתב:מה לא מובן?ts כתב:לא הבנתי את ההסבר
יש אפשרות להרחיב מעט?
תם
אתה מציג את זה בצורה מאוד אבסולוטית - וזה קצת מטעה לטעמי.
רכות וקשיחות אין בהן בכדי להעיד על פריחות או לחליפין גמישות. יש יותר משתנים המכתיבים את אופיה של פלדה - ובפרט פלדות "מתחסמות אויר" שהן פלדות שונות לחלוטין מפלדות "מתחסמות שמן" "מתחסמות מים" או "מתחסמות בתמיסת מלח".
אפשר למקד את הדיון בשלוש תכונות של הפלדה:
חוזק (או קשיחות- toughness)- זו עמידות החומר בפני שבירה. חומר לא צריך להיות קשה- מוט נחושת יכול לחטוף מכה אדירה ולהתכופף, אבל לא להישבר. הוא חזק.
קשיות (hardness)- זו יכולת החומר להתנגד לחדירת גוף זר לתוכו. חומר לא צריך להיות חזק- אריח של תחמוצת אלומיניום הוא בעל קשיות גבוהה מאוד, אבל נשבר לחתיכות אם שומטים אותו על משטח קשה מגובה של חצי מטר.
עמידות בשחיקה- יכולת החומר לעמוד בחיכוך תוך איבוד מינימלי של מסה. חומר צריך להכיל אלמנטים קשים וגם חזקים כדי להיות עמיד בשחיקה.
תכונות החוזק והקשיות של פלדה נקבעות בתהליך העיבוד והטיפול התרמי, וכך גם במידה מסוימת העמידות בשחיקה: שמירה על גרעינים (גבישים) קטנים של פלדה מקנה חוזק וחסינות שבר. חיסום מקשה מאוד את הפלדה, אך מוריד מחוזקה (הופך את הפלדה לשבירה יותר). תהליך ההרפיה מעלה את החוזק על חשבון הקשיות. עד כאן- הכל פשוט יחסית.
העמידות בשחיקה של פלדה פחמנית פשוטה היא באמת מאזן בין החוזק והקשיות. כשמתחילים להתעסק בפלדות מסוגסגות נכנסים למשחק חברים חדשים- הקרבידים. חומרים כמו כרום, ונדיום, טונגסטן, מוליבדן ועוד מומסים בפלדה, ובאופן טבעי יוצרים תרכובות עם הפחמן שבפלדה הנקראות קרבידים. הקרבידים הם חלקיקים קרמיים קשים מאוד (ביחס לפלדה שהם נמצאים בה), ואם הטיפול התרמי נעשה נכון הם רבים, קטנים ומפוזרים היטב. נוכחות של חלקיקים קשים בחומר מעלה את עמידות הפלדה בשחיקה- הגיוני, לא?
על פי אותו ההגיון מייצרים גם כלי יהלום- לוקחים אבקת יהלום קשה, מערבבים אותה בשרף פולימרי רך ביחס אליה, ומקבלים חומר חזק מיהלום (לא שביר) ובעל עמידות גבוהה ביותר בשחיקה.
מכאן כבר לא קשה להבין איך מייצרים סכין חזק, קל יחסית לעיבוד ולהשחזה, עם עמידות מצויינת בשחיקה.
חוזק (או קשיחות- toughness)- זו עמידות החומר בפני שבירה. חומר לא צריך להיות קשה- מוט נחושת יכול לחטוף מכה אדירה ולהתכופף, אבל לא להישבר. הוא חזק.
קשיות (hardness)- זו יכולת החומר להתנגד לחדירת גוף זר לתוכו. חומר לא צריך להיות חזק- אריח של תחמוצת אלומיניום הוא בעל קשיות גבוהה מאוד, אבל נשבר לחתיכות אם שומטים אותו על משטח קשה מגובה של חצי מטר.
עמידות בשחיקה- יכולת החומר לעמוד בחיכוך תוך איבוד מינימלי של מסה. חומר צריך להכיל אלמנטים קשים וגם חזקים כדי להיות עמיד בשחיקה.
תכונות החוזק והקשיות של פלדה נקבעות בתהליך העיבוד והטיפול התרמי, וכך גם במידה מסוימת העמידות בשחיקה: שמירה על גרעינים (גבישים) קטנים של פלדה מקנה חוזק וחסינות שבר. חיסום מקשה מאוד את הפלדה, אך מוריד מחוזקה (הופך את הפלדה לשבירה יותר). תהליך ההרפיה מעלה את החוזק על חשבון הקשיות. עד כאן- הכל פשוט יחסית.
העמידות בשחיקה של פלדה פחמנית פשוטה היא באמת מאזן בין החוזק והקשיות. כשמתחילים להתעסק בפלדות מסוגסגות נכנסים למשחק חברים חדשים- הקרבידים. חומרים כמו כרום, ונדיום, טונגסטן, מוליבדן ועוד מומסים בפלדה, ובאופן טבעי יוצרים תרכובות עם הפחמן שבפלדה הנקראות קרבידים. הקרבידים הם חלקיקים קרמיים קשים מאוד (ביחס לפלדה שהם נמצאים בה), ואם הטיפול התרמי נעשה נכון הם רבים, קטנים ומפוזרים היטב. נוכחות של חלקיקים קשים בחומר מעלה את עמידות הפלדה בשחיקה- הגיוני, לא?
על פי אותו ההגיון מייצרים גם כלי יהלום- לוקחים אבקת יהלום קשה, מערבבים אותה בשרף פולימרי רך ביחס אליה, ומקבלים חומר חזק מיהלום (לא שביר) ובעל עמידות גבוהה ביותר בשחיקה.
מכאן כבר לא קשה להבין איך מייצרים סכין חזק, קל יחסית לעיבוד ולהשחזה, עם עמידות מצויינת בשחיקה.
אתה מדבר על פיחמון- טיפול פני שטח דיפוזיוני שנעשה בתנור מיוחד,או שהכוונה לתהליך אחר לשיקוע קרבידים על פני השטח- physical/chemical vapor deposition? התהליכים שניהם מקובלים בתעשיה, PVD\CVD יקרים ומסובכים בהרבה מפיחמון (משמשים לציפוי כלי-חיתוך לעיבוד שבבי, למשל).
אם תגיד לי למי מהתהליכים אתה מתכוון אני אוכל לחפש. אני בטוח שבספריה של החוג להנדסת חומרים באוניברסיטת ב"ש יוכלו להפנות אותך למקור רלוונטי לא פחות מהר ולא פחות מקצועי ממני.
ואם כבר פיחמון- שווה להתעניין גם בחינקון- nitriding- תהליך היוצר תרכובות חנקן בקרבת פני השטח. בניגוד לקרבידים, לניטרידים יציבות ועמידות גבוהה מאוד בתמיסות המכילות כלורידים. זה בהחלט יכול לשפר תכונות קורוזיה של הלהב...
אם תגיד לי למי מהתהליכים אתה מתכוון אני אוכל לחפש. אני בטוח שבספריה של החוג להנדסת חומרים באוניברסיטת ב"ש יוכלו להפנות אותך למקור רלוונטי לא פחות מהר ולא פחות מקצועי ממני.
ואם כבר פיחמון- שווה להתעניין גם בחינקון- nitriding- תהליך היוצר תרכובות חנקן בקרבת פני השטח. בניגוד לקרבידים, לניטרידים יציבות ועמידות גבוהה מאוד בתמיסות המכילות כלורידים. זה בהחלט יכול לשפר תכונות קורוזיה של הלהב...
למדתי, לומד וגם עוסק בתחום.
חוץ מזה- גם מתעניין, ולא רק במה שאני עוסק בו ישירות.
לגבי חינקון, אני צריך לחזור על החומר. ממה שאני זוכר אלו תהליכים דיפוזיוניים, ויעילותם מתחילה רק בטמפ' גבוהות יחסית, כאלה שמסוגלות לפגוע בטיפול התרמי בחלק מן הפלדות. קרמיקות מבוססות חנקן (ניטרידים) יכולות להיות קשות ביותר ועמידות בשחיקה. למעשה חלק מן המיסבים הקטנים היום מיוצרים מטיטניום ניטריד, ומפגינים קשיות ועמידות בשחיקה גבוהות מפלדת אלחלד.
חוץ מזה- גם מתעניין, ולא רק במה שאני עוסק בו ישירות.
לגבי חינקון, אני צריך לחזור על החומר. ממה שאני זוכר אלו תהליכים דיפוזיוניים, ויעילותם מתחילה רק בטמפ' גבוהות יחסית, כאלה שמסוגלות לפגוע בטיפול התרמי בחלק מן הפלדות. קרמיקות מבוססות חנקן (ניטרידים) יכולות להיות קשות ביותר ועמידות בשחיקה. למעשה חלק מן המיסבים הקטנים היום מיוצרים מטיטניום ניטריד, ומפגינים קשיות ועמידות בשחיקה גבוהות מפלדת אלחלד.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים
